ניבה גור (ורדי)
ט”ו כסלו תשי”ב – כ”ו אב תשפ”ג
14.12.1951 – 13.8.2023
ניבה נולדה בקבוץ עין השופט, ילדה שלישית להוריה. ההורים שעלו מארה”ב להגשים את החלום הציוני, היו שניהם אנשי חינוך. אביה של ניבה היה איש ספר, שוחר השפה העברית.
ניבה גדלה והתחנכה בלינה המשותפת, בחיי קבוץ של ראשית המדינה, מוקפת בחברת ילדים תוססת ומחוברת מילדותה לטבע.
עם סיום התיכון, יצאה להדריך בתנועת הנוער השומר הצעיר, בקן קרית אתא. לאחר השירות הצבאי, בבסיס חיל הים באשדוד, חזרה להדריך בקן נווה שאנן בחיפה. ומשם חזרה אל קיבוצה. בתקופה זו למדה לתואר ראשון בחינוך באורנים.
באמצע שנות ה-70, החלה בזוגיות עם יואב, אותו הכירה כבר מימי המוסד החינוכי “הרי אפרים”. יואב וניבה עברו להתגורר יחד ברמות מנשה, קיבוצו של יואב, שם עבדה ניבה בגני הילדים.
לאחר טיול גדול בארה”ב ומקסיקו, נולדה מיה, בתם הבכורה. וכעבור שנתיים של לינה משותפת ברמות מנשה, עברו לקבוץ אפיק, בזכות עקשנותה של ניבה לחנך את ילדיה בלינה משפחתית.
בתחילה, עבדה ניבה בגני הילדים באפיק ובהמשך עברה לבית הספר “קדמת כנרת”, שם לימדה וחינכה דורות של ילדים. לאחר סגירתו של בית הספר, עברה ניבה ללמד ב”מצפה גולן”, שם עסקה בעיקר בהוראה מתקנת ונהנתה מהעבודה עם ילדים בקבוצות קטנות, דרכה יכלה להעניק יחס פרטני וקרוב, בדיוק כפי שאהבה.
ניבה לימדה עד לצאתה לפנסיה לקראת גיל 60. לאחר 34 שנים מלאות ועמוסות במערכת החינוך, העניקה ניבה מתנה לעצמה ויצאה לפנסיה מוקדמת.
ניבה הוקירה את הזמן שהתפנה לה ודאגה למלא את שעות הפנאי שלה בתחומי עניין רבים ומגוונים;
ציור, צילום, ברידג’, פלדנקרייס, מיינדפולנס, קריאה ומפגש עם חברות. קריאת הספרים אפיינה אותה, היא תמיד העדיפה לשקוע בספר, שניים-שלושה טובים, מאשר לצפות בטלוויזיה. וכמובן הציור, במסגרת חוגים שונים, בבית או בטבע, מילא אותה והיה משמעותי בחייה. מציוריה של ניבה נשקפה אישיותה הנעימה והעדינה.
המשפחה שהקימה יחד עם יואב, תפסה מקום משמעותי מאוד בחייה. ניבה הייתה בת זוג דואגת ותומכת, אמא מכילה וקשובה. ובעשור האחרון לחייה, זכתה להיות סבתא אהובה כל כך לשבעת נכדיה.
